ארנולד פאלמר היה אחד הגולף המצליח והפופולרי ביותר בתולדות הספורט. הוא סייע להרחיב את משיכת הגולף החל משנות החמישים, ולאחר מכן סייע בהקמת מסע האלופות בתחילת שנות השמונים.
פאלמר ניצח 62 פעמים בטורנירי PGA Tour ובהמשך, לאחר שמלאו לו 50, זכה 10 פעמים נוספות בסיור האלופות. צפה ברשימת הזכיות בקריירה של פאלמר עבור כל אותם תארים בטורניר.
פאלמר זכה בחוג חובב אחד לפני הקריירה שלו ב- PGA Tour, החובב האמריקאי מ -1954. כגולף מקצועי זכה פאלמר בשבע מגמות: המאסטרס בשנים 1958, 1960, 1962 ו -1964; אליפות ארה'ב הפתוחה ב -1960; והתחרות הבריטית הפתוחה בשנים 1961 ו -1962. מבט הניצחונות הגדולים של פאלמר (וכמעט החמצות) לסיכום מלא על הצלחת האליפות הגדולה שלו.
ארנולד פאלמר היה אחד הגולפנים הכריזמטיים והפופולריים ביותר שחיבבו את המשחק. השפעתו בימיו הראשונים של הגולף בטלוויזיה העלתה באופן דרמטי את פרופיל הספורט, ואיתו גם את הכסף וההזדמנויות העומדות לרשות שחקני מקצוע.
פאלמר היה בנו של חוקר ירוק, ואביו התחיל אותו בתחילת המשחק. כנער, זכה פאלמר בחמש אליפויות חובבנים בווסט פן. הוא שיחק בקולג 'בוואק פורסט, אך ויתר על המשחק במשך מספר שנים כשהצטרף למשמר החופים.
הוא חזר לגולף בתחילת שנות החמישים, ולבסוף זכה בחובב האמריקאי ב -1954. הוא התייצב כעבור חמישה חודשים.
פאלמר הוביל את טור ה- PGA בניצחונות עם ארבעה ב -1957, ואז התפוצץ ב -1958 עם הגדולה הראשונה שלו, ה- טורניר המאסטרס . הסגנון המרוסק והנשפה של פאלמר, בשילוב נדנדה אגרסיבית, לא שגרתית, בתוספת מראה של כוכב קולנוע וכריזמה, הפכו אותו מיד לכוכב.
הוא לא אכזב ושלט על סיבוב ה- PGA בתחילת שנות השישים. בשנת 1960, הוא זכה שמונה פעמים כולל המאסטרס וארצות הברית הפתוחה. באליפות הפתוח, הוא עשה שבעה מהלומות בסיבוב האחרון כדי לנצח. בשנת 1962, היו לו שמונה ניצחונות נוספים, כולל המאסטרס והבריטיש הפתוח.
אם כבר מדברים על הבריטית הפתוחה, פאלמר החליט לשחק אותה בשנת 1960, תקופה שבה מעט מאוד שחקני גולף אמריקאים עשו את הטיול מעבר לאוקיינוס האטלנטי. השתתפותו באותה שנה הניבה קהל עצום והתעניינות מחודשת בטורניר הוותיק ביותר. פאלמר סיים שני לקל נגל, אך הוא סייע להחיות את המטמון של אליפות הפתוחה.
גם זו הייתה השנה שבה יצר פאלמר את הרעיון המודרני של הגראנד סלאם כמורכב מארבעת המגמות המקצועיות: המאסטרס, ארה'ב הפתוחה, בריטניה הפתוחה ואליפות ה- PGA. פאלמר כבר זכה בשניים הראשונים כשיצא לבריטניה הגדולה, וכתב מאמר במגזין שקרא למסע שלו לזכות בכל הארבע בגרסה מעודכנת של בובי ג'ונס 'גראנד סלאם' משנת 1930 (שכלל שתי אליפויות חובבים).
בשנים 1957-1963 הוביל פאלמר את הטור בניצחונות חמש פעמים וכסף ארבע פעמים. הוא זכה בארבעה תארים להבקיע, האחרון בשנת 1967. פאלמר זכה בשבע רבויות, כולם מ -1958 עד 1964, והיה הזוכה הראשון 4 פעמים במאסטרס.
השנה הגדולה האחרונה שלו ב- PGA Tour הייתה 1971, אז ניצח ארבע פעמים. האחרון מבין 62 הזכיות שלו ב- PGA Tour הגיע בשנת 1973, אך הפופולריות שלו מעולם לא דעכה. הוא זינק שוב בשנת 1980 כאשר פאלמר הצטרף לסיור האלופות, ושוב עזר לפופולריות של סיור גולף. אפשר לטעון שסיור האלופות לא היה נהנה מההצלחה המוקדמת שלו-אולי אפילו לא היה גדל והופך לסיבוב הופעות מן המניין-אלמלא הולדתו במקביל לפאלמר שחבט בשנות ה -50 לחייו ובכך יוכל לשחק אירועים בכירים.
מחוץ למסלול, בנה פאלמר אימפריה עסקית שכללה אקדמיות גולף, חברות ניהול טורנירים ומסלולים, חברות ציוד, קווי ביגוד ועוד. הוא ייסד את ערוץ הגולף. עסקאות האישור של פאלמר לבדו החזיקו אותו באחד הספורטאים העשירים ביותר בספורט עד שנות ה -80 לחייו.
פאלמר ביקר לראשונה ביי ביי היל קלאב ולודג '(ראו תמונות) ליד אורלנדו, פלורידה, בשנת 1965, עשה שם את בית החורף שלו, והפך לבעלים של המועדון בשנת 1975. בשנת 1979 החל פאלמר לארח שם אירוע PGA Tour, והיום הטורניר הזה ידוע בשם הזמנת ארנולד פאלמר.
ארנולד פאלמר נבחר ל היכל התהילה של הגולף העולמי בשנת 1974.
הוא נשאר דמות בולטת ואחת הדמויות הפופולריות ביותר בגולף עד מותו בגיל 87 בשנת 2016, מסיבוכים עקב מחלות לב.