סיפורי רוחות רודפים של בית הכלא של מדינת מזרח

חוקר פרטי
    צ'ארלס מונטלדו הוא סופר ובלש פרטי מורשה לשעבר שעבד עם חברות אכיפת חוק וביטוח שחוקרות פשיעה והונאה.תהליך העריכה שלנו צ'ארלס מונטלדו עודכן ב -15 באפריל 2018

    בית הכלא של המדינה המזרחית, המכונה הבניין היקר ביותר שנבנה באותה תקופה בארה'ב, הפך לאב טיפוס שתוכנן ל -300 בתי סוהר.



    המתקן הופעל תחת מערכת פנסילבניה משנת 1829 עד 1913. מערכת זו, בה השתמשו הקוייקרים, נועדה לאלץ את חסרי האמצעים שנשלחו לשם להסתכל פנימה ולמצוא את אלוהים. במציאות, המערכת שהעמידה את האסירים בבדידות מוחלטת הוציאה הרבה אנשים שפויים לשיגעון.

    זמנים קשים

    לאסירים במזרח המדינה היו שירותים, שולחן, דרגש ותנ'ך בתאיהם, בהם הם היו נעולים כל היום, פרט לשעה אחת. כשהאסירים אכן עזבו את תאיהם, יונח מכסה מנוע שחור מעל ראשם, כך שהם לא יראו שבויים אחרים כשהם מונחים במסדרונות הכלא. האינטראקציה וכל צורת תקשורת בין האסירים היו אסורים.





    האסירים חיו חיי בדידות ארציים ורק היו מקבלים הצצה לאור השמש, המכונה 'עין האלוהים' שהגיעה מבעד לחריץ בתקרת הכלא. בצורך נואש של אינטראקציה אנושית, אסירים היו מקישים על צינורות או לוחשים זה לזה באוורור. אם נתפס, העונש היה אכזרי.

    עונשים קשים

    • אמבט המים
      האסירים שעברו על החוקים הסתכנו בטבילה באמבט של מים קרים כקרח ואז נתלו על הקיר למשך הלילה. במהלך חודשי החורף, כשהעונש הזה היה הפופולרי ביותר, המים שעל עור האסירים היו יוצרים שכבת קרח לפני הבוקר.
    • הכיסא המטורף
      כיסא המטורף נקרא כך כיוון שלא היה נדיר שאסיר ישתגע לפני שהעונש שלו יסתיים. האסירים היו מחוברים לכיסא עם רצועות עור, כה הדוקות עד שלא ניתן היה לבצע את התנועות הקטנות ביותר. הם היו יושבים ימים, ללא מזון, עד שהמחזור בגופם כמעט נעצר מהצמצום הרצועות ומחוסר התנועה.
    • ברזל ברזל
      העונש הקטלני ביותר היה ידוע בשם 'חבטות הברזל' ומיועד במיוחד לאסירים שסירבו לציית למדיניות אי התקשורת. צווארון ברזל נצמד ללשונו של האסיר, ולאחר מכן כבול ליד פרקי ידיו שהיו קשורים גבוה מאחורי גבם. כל תנועה גרמה לקריעת הלשון ודימום חמור. אסירים רבים שסבלו מעינוי זה מתו מאובדן דם לפני שהייסורים שלהם הסתיימו.
    • החור
      דוג מתחת לגוש מס '14, החור לא היה אלא בור באדמה שבו אסירים בלתי ניתנים לתיקון היו נשארים נעולים, לפעמים במשך שבועות. לא היה אור, מעט אוויר, ומי שנזרק לאחיזתו המפותלת יקבל מים ופרוסת לחם, אם היו מגיעים אליו לפני החולדות והמקקים.

    דווח כי הקוויקרים לא היו אחראים לעונשים שהאסירים נאלצו לסבול. הענישה הקיצונית הייתה משהו שהעובדים השכירים בכלא עיצבו ואכפו.



    צ'ארלס דיקנס ביקר בכלא בשנות ה -40 של המאה ה -19 ומצא את התנאים מחרידים. הוא תיאר את האסירים במזרח פן כ''נקברים חיים ... 'וכתב על העינויים הפסיכולוגיים שסבלו האסירים מידי שוביהם.

    לפני הרפורמה שלו בשנת 1913, הכלא שנועד לאכלס 250 אסירים, נתקע יותר מ- 1700 אסירים בתאים מאולתרים זעירים שבהם היה מעט אור ואפילו פחות אוורור. כשמצאה את תנאי הכלא בלתי מקובלים, הכלא השתלט ושופץ ומערכת פנסילבניה בוטלה. לבסוף, בשנת 1971, נסגר הכלא המפלצתי השרוע.

    סיפורי רפאים של בית הסוהר של מדינת מזרח מזרח

    מאז סגירתו, המבקרים, העובדים והחוקרים על פעילות פאראנורמלית שמעו על פי הדיווחים קולות מפחידים בלתי מוסברים ברחבי הכלא.



    • המנעולן
      דיווח על פרק אחד פרא -נורמלי שהתרחש אצל מנעולן שעשה עבודות שיקום בגוש תא 4. על פי הסיפור, הוא פעל להסיר מנעול בן 140 מדלת התא כאשר כוח מאסיבי התגבר עליו בעוצמה כלשהי עד שלא הצליח לזוז. והציע לרוחות שנתפסו מאחורי הסורגים שביל החוצה. האיש דיבר על חוויה של מצב מחוץ לגוף כשהוא נמשך לעבר האנרגיה השלילית שפרצה בתא.
      פרצופים מיוסרים הופיעו על דופן התא, מאות צורות מעוותות הסתובבו סביב גוש התא ונראה כי צורת שליטה אחת סימנה לו את המנעולן. הניסיון של האיש היה כה חי, שנים אחרי שהוא היה רועד מפחד כשהוא מדבר על זה.

    כיום בית הסוהר נפתח לציבור. בשנה טיפוסית מתרחשות אולי שני עשרות חקירות פאראנורמליות בגושי התא, ולדברי עוזר מנהל התוכנית ברט ברטולינו, כמעט תמיד הן מוצאות עדויות לפעילות.

    תיירים ועובדים דיווחו ששמעו בכי, צחקוקים ולחישות שבאו מתוך כותלי הכלא.