נסיגה לזמן שג'יימס בראון הזמין את מייקל ג'קסון ונסיך לבמה למפגש ג'אם

מייקל ג'קסון וג'יימס בראון

תמונה של Getty / M. Caulfield / WireImage




אני בדרך כלל לא נוהג לשתף מאמרים של 'Throwback Thursday' או 'Flashback Friday' אבל נתקלתי בסרטון זה בטוויטר מוקדם יותר היום ורציתי לשתף אותו אתכם אחים מכמה סיבות. ראשית, לא לראות את פרינס מופיע בהופעה חיה בקונצרט לפני שהוא נפטר הוא אחד החרטות המוזיקליות הגדולות שלי בכל הזמנים. אני מניח שהכי קרוב שהגעתי אי פעם היה לצפות בהופעת המחצית שלו בסופרבול בהופעה שהיא תוכנית המחצית הגדולה ביותר שאני זוכר.

באופן כללי, הייתי צעיר מכדי לראות אי פעם את מלך הפופ מופיע חי. הקונצרטים האחרונים של מייקל ג'קסון לפני מותו היו בלונדון בשנים 2009 ו -2010, אך סיבוב ההופעות האחרון שלו בארצות הברית (ובעולם) היה בשנים 1996-1997 והורי בהחלט לא התכוונו לעלות על $$$$$ בשבילי ראה אז את מייקל ג'קסון.





עכשיו, אחרי ששוטטתי על שום דבר במשך זמן מה, אני מניח שעלי להבין את הנקודה: הפעם שג'יימס בראון הזמין את מייקל ג'קסון ופרינס לבמה עוד בשנת 1995. ג'יימס בראון הזמין לראשונה את ג'יי.ג'יי שפרץ כמה ברים וכמה ריקודים ג'קסון לחש לאוזנו של בראון שגם פרינס נמצא בקהל ועליו להזמין אותו גם הוא. בכל הקליפ יש כיתובים ולכן קל למדי לעקוב אחריו:

ציינתי לעיל שמעולם לא הצלחתי לראות שהתמזל מזלי לראות את ג'יימס בראון מופיע בבונארו בשנת 2003. למעשה הייתי רק כמה מטרים ממנו כשהוא על הבמה מכיוון שרכבתי על המסילה מלפנים ואחד של המאבטחים נתנו לי לקפוץ על הגדר כדי להשתין בסיר האבטחה, כי הייתי כל כך די לכוד על ידי אלפי האנשים בקהל שמאחוריי. המאבטח ההוא בהחלט היה אמיתי.



הנה 'אני מרגיש טוב' מאותו הופעה של ג'יימס בראון בשנת 2003 בבונרו:

הוצאתי הון קטן בשבוע שעבר על כרטיסים לרולינג סטונס לקיץ הזה. החלטתי שאני הולך לבדוק את להקות 'רשימת הדלי' שטרם ראיתי ו'הרולינג סטונס 'כנראה בראש הרשימה.